דלג לתוכן העמוד

שכונת הרובע המוסלמי

הרובע המוסלמי משתרע בצפון-מזרח ובמרכז העיר העתיקה בין השערים שכם, הפרחים והאריות.

הרובע המוסלמי משתרע בצפון-מזרח ובמרכז העיר העתיקה בין השערים שכם, הפרחים והאריות. שטחו כ-300 דונם ומספר תושביו כ-30,000 נפש. הוא הגדול ברובעי העיר העתיקה באוכלוסיתו ובשטחו.

הרובע המוסלמי הוא החלק היחיד בתוך העיר העתיקה ששמר אל אופיו בעיר מזרחית עם סמטאות ושווקים. ראשיתו של הרובע המוסלמי באזור זה כנראה בתחילת המאה ה-11 עת גורשו הנוצרים מאזור הר הבית והוא יושב על ידי מוסלמים. בתקופה הממלוכית שקק הרובע חיים. נבנו בו מוסדות דת ומינהל, אך מהתקופה העותמנית ירד מגדולתו ותשתיתו התערערה. גם בעת החדשה פסחה הבניה על הרובע המוסלמי ובהדרגה הפך לאזור מגורים ירוד בו נותרה דלת העם.

ברובע המוסלמי ניתן להבחין בשלושה חלקי משנה. החלק הצפוני-מזרחי המשמש בעיקר למגורים. זהו החלק המשתרע מצפון להר הבית בין החומה המזרחית לרחוב הגיא, הוא אזור מגורים צפוף מאוד. רבים מתושביו הם כפריים עניים בעיקר מאזור חברון – והתחלופה בו גבוהה. אין בו כמעט מוסדות דת או אתרים היסטוריים ולכן כמעט ולא נזכר בספרי מסעות. באזר באב אל-חוטה (שער הפרחים) גרים צוענים.

החלק השני הוא האזור שבין הר הבית לשווקים שהוא אחד המקומות המרכזיים בעיר העתיקה, בו מצויים מרבית בנייני הציבור, מוסדות דת רבים משרידי התקופה הממלוכית. השווקים מעניקים אופי מזרחי מיוחד לאזור המושך תיירים ומבקרים. המבנים והאתרים ההיסטוריים באזור זה מיועדים לשימור. זהו אזור מוזנח ולא מחוסר אמצעים, אלא מסיבות פוליטיות. גם בתקופת השלטון הירדני לא נעשה דבר לשיקום האתרים באזור זה פרט לאזור הר הבית ששופץ בתרומת המלך חוסיין. באזור השלישי היתה שכונת המוגרבים אך היא פונתה מתושביה ונהרסה לאחר מלחמת ששת הימים כדי להכין רחבה לפני הכותל המערבי.

בניגוד לשאר הרובעים אין לאף גורם אינטרס דתי או לאומי בפיתוח הרובע המוסלמי. בשנת 1967 היתה תכנית לשקם את הרובע המוסלמי ולשם כך נעשה סקר יסודי שהמליץ על דילול האוכלוסיה ברובע, אך הדבר נתקל בהתנגדות המוסלמים ולכן הסתפקו בעבודות שיקום בסיסיות של ריצוף רחובות, ביוב, מים וחשמל. בשנים האחרונות החל הווקף המוסלמי לערוך שיפוצים במבנים ההיסטוריים בעיקר במבנים ממלוכים אך הנעשה הוא מועט ביחס לצרכים בשכונה צפופה ודלה זו.

לפני 1948 היו ברובע המוסלמי בתי כנסת, ישיבות ובתי מגורים של יהודים ומספר קטן של יהודים חזר למבנים אלה בשנים האחרונות.