דלג לתוכן העמוד

שכונת פסגת זאב

שכונת פסגת זאב נוסדה ב–1984, על כיפה ושלוחה בשם ראס א-טוויל (''הראש הגבוה'' או ''ההר הגבוה'') בגבוה של 772 מטר מעל פני הים.

שכונת פסגת זאב נוסדה ב–1984, על כיפה ושלוחה בשם ראס א-טוויל (''הראש הגבוה'' או ''ההר הגבוה'') בגבוה של 772 מטר מעל פני הים.

שמה הראשון היה ''פסגת טל'' – קיצור שמו הערבי של ההר – אך מאוחר יותר שונה השם ונקשר לשמו של ז'בוטינסקי, אביה ומולידה השל התנועה הרביזיוניסטית.

עם סיומה של מלחמת ששת הימים הורחב שטח שיפוטה של ירושלים ושכונות חדשות החלו להיבנות בצמוד לשטח העירוני של ירושלים. עם חלוף השנים החלו להבנות ''שכונות לווין'' במרחק ניכר מהשטח העירוני הבנוי: תלפיות מזרח (1971), רמות אלון (1971), גילה (1972) ונווה יעקב (1972). פסגת זאב היא הצעירה מבין שכונות הלווין.

השכונה תוכננה ליצור רצף התישבותי בין ''הגבעה הצרפתית'' בדרום ל''נוה יעקב'' בצפון.

השכונה מחולקת לארבעה רובעים: פסגת זאב מרכז – החלק הוותיק של השכונה, פסגת זאב מערב הגובלת בישוב הערבי בית חנינא, פסגת זאב צפון – הרובע הצעיר ביותר של השכונה ופסגת זאב מזרח.

ב''פסגת זאב'' אוכלסו עד כה כ-10,000 יחידות דיור בהן מתגוררים ב – 37,000 תושבים, זאת מתוך ב – 12,000 יחידות דיור המתוכננות לאכלס כ–55,000 תושבים.
בזכות מיקומה של השכונה על ספר המדבר ובסמוך לדרך ההר העוברת ממערב לה, נחשפו בה שרידי ישוב פעיל לאורך תקופות ההיסטוריה.

בתקופת המקרא קמו באזור זה ישובים חקלאיים קטנים אשר ניצלו את קרבת המקום לקו פרשת המים, והיוו חלק מהערוף הכלכלי-חקלאי של ירושלים בתקופה הישראלית (1200-580 לפנה''ס).

הממצאים באתרים השונים בשכונה מעידים על גידולי זיתים וגפנים. בתקופה הביזנטית הוקמו באזור ישובים קטנים שעיקר פעילותם היתה דתית ולצידה פעילות חקלאית לכלכלה עצמית.

בפסגת ראס א-טאוויל (נ''צ 17290/13764) נתגלו שרידי מנזר ביזנטי שהוקם בסוף המאה החמישית ובראשית המאה השישית ופעל כנראה עד שלהי המאה השמינית לספירה.
במקום נחשפו שרידי קאפלה מרוצפת פסיפס ובה פיר מלבני המוביל למערה. במתחם נתגלתה גת גדולה הכוללת משטח דריכה, בור תירוש ותעלות ניקוז.

באזור חדרי המגורים של המנזר נתגלה מטמון עטוף בבד כלל כ200- מטבעות וטבעות ברונזה מהתקופה העבסית. רובן מהשנים 750-770 לספירה. במורד המערבי של הגבעה התגלו כבשן וסוגי כלי חרס שתוארכו לסוף תקופת הברזל.

ממערב לשכונה מצוי תל אל-פול, המזוהה עם גבעת שאול. התל שוכן על גבעה בגובה 840 מ' מעל פני הין בו נוסד ישוב ב – 1200 לפנה''ס על ידי שבט בנימין. העיר היתה בירת בנימין ושמה יצא לשמצה בעקבות מעשה פילגש בגבעה (שופטים י''ט). בעקבות המעשה נפגעה העיר קשות במאבק השבטים נגד בנימין.

בתחילת המאה ה11- לפנה''ס הוקמה על חורבותיה של ''גבעה'' עיר חדשה, פלישתית, ובה הכה יונתן את נציב הפלישתים בהכריזו עליהם מלחמה (שמואל א' י''ג 3). הגבעה הפכה למקום מושבו של המלך שאול ונקראה על שמו ''גבעה שאול''. גם לאחר התפלגות המלוכה (בשנת 923 לפנה''ס) נודעה הגבעה כאחת הערים המרכזיות בצפון מלכות יהודה.

בשנת 1965 החל חוסיין, מלך ירדן, לבנות ארמון קיץ על פסגת התל, אך מלחמת ששת הימים קטעה את מלאכת הבניה. שלד הארמון ניצב על פסגת התל ומשקיף על פסגת זאב