דלג לתוכן העמוד

שכונת קרית יובל

שכונת קרית היובל הוקמה בראשית שנת תשי''א (1950), על אדמת הקרן הקיימת לישראל (קק"ל) ועל חורבות הכפר ''בית מזמיל''.

 

בסוף שנת תשי''ב (1952) ניתן לה השם: קרית היובל לכבוד יובלה ה- 50 של הקק''ל.
בשנותיה הראשונות נקראה השכונה בשם הערבי ''בית מזמיל''. מופיע במאה ה- 19 בגרסה ''בית מזמיר'' אצל נוסעים גרמניים וצרפתיים וכן במפת 1875.

בדצמבר 1949, נגשו המודדים לבצוע מדידה מרוכזת של השטחים על מנת להקים עליה את השיכונים הרבים של האגודות ששוועו להשתכנותן במשך שנים רבות.

בסוף מאי 1950 הסתיים תכנון שטח בית מזמיל, וקק''ל נגשה להכנות בדרושות לביצוע עבודות פיתוח. תכנית בית מזמיל, כפי שתוכננה על ידי קרן קיימת לישראל, תוארה על ידי מרדכי שטנר, נציג האוצר בועדת התכנון: ''אחת התכניות של בנין ערים היפות ביותר, שיצא לי לראות עד כה''. לאחר אישור התכנית, החלו ארגונים שונים לבנות יחידות דיור בשכונה. שכון ותיקים (שכון ותיקי ההסתדרות) נבנה על ידי חברת ''שכון'' שכון עממי שכונה ז', שכון עובדי המדינה, שכון עובדי משרד העבודה. שכון סלע שהתחלת בנייתו היתה בחודש מאי 1952. מעונות עממיים, שכון עולים ושכון עמידר שנבנו על ידי חברת עמידר-אפרידר וקהילת ''בני ציון'' מארצות הברית. מעונות סטודנטים נבנו ברחוב גואטמלה ושכון אזרחי של חברי הציונים הכלליים.

בסוף 1953 ניתנו 33 מגרשים לדיפלומטים, קבלנים ואנשים אמידים מבני ירושלים (רחובות שמריהו לוין ותחילת רחוב הנטקה). חברת החשמל קבלה שטח של 210 ממ''ר בחכירה להקמת תחנת משנה לטרנספורמטור, הקק''ל השתתפה בתשלום 29% לקו מתח חשמלי הגבוה שהועבר מבית וגן לעין כרם עבור קרית היובל במאי 1952.

קרן קיימת לישראל החכירה שטח לבית החולים לילדים אילן במערב קרית היובל.

בשנת 1973 הוקמה ה''מפלצת'' יצירה של הפסלת הנודעת ניקי סיינט-פאול שהגתה את הרעיון להקים את ''הגולם'' כמתנה לילדי ירושלים.

קרית היובל שוכנת בחלקה הדרום-מערבי של ירושלים, מצפון לה נמצאים שכונת בית וגן, הר הרצל ומוסד "יד ושם". ממערבה שוכנת שכונת עין כרם, מדרומה עיר גנים וקרית מנחם וממזרחה רמת שרת ורמת דניה. השכונה משתרעת על שטח של כ-1,200 דונם ובה כ–6.200 יחידות דיור.

השיכונים הראשונים בה היו שיכון ותיקים ושיכון עולים ובסוף שנות ה-50 הוקמה בה מעברת אסבסטונים גדולה, בוואדי ארוך וצר במערב השכונה.
במהלך שנות ה-60 התפתח האזור הדרומי של השכונה וסוף שנות ה-60 נבנה האזור הצפון-מערבי ורחוב שטרן התוחם את השכונה מדרום וממזרח. באותן שנים הקומה שכונת הוילות הראשונה בירושלים ברחוב שמריהו לוין.

קרית היובל משמשת כאזור מעבר לחלקים שונים של העיר והיא נחצית על ידי מערכת כבישים המובילה נפח תנועה גדול במרבית שעות היממה.

קרית היובל היא מבין השכונות הוותיקות בירושלים וכאחיותיה כך גם היא: אוכלוסייתה מבוגרת יחסית לממוצע העירוני. אוכלוסיית קרית היובל מגוונת למדי. נוכל למצוא בה אזורים יוקרתיים ומבוססים, לצד אזורי רווחה השוכנים זה לצד זה.

בקרית היובל התפתחו שירותים רבים בתחום החברה והבריאות מהטובים בעיר, כמו מרכז קהילתי בריאותי של ''הדסה'', לשכת שירות גדולה למשפחה ולקהילה, תחנה לבריאות הנפש, מעונות סטודנטים, דיור מוגן לקשישים, בתי אבות, מינהל קהילתי ועוד.

רחובותיה נקראים על שמות מדינות באמריקה הלטינית ועל שמם של אישים בתנועה הציונית ובתנועת העבודה.

במשך השנים שופרו תנאי המגורים בשכונה. שכון הוותיקים הפך לשכון יוקרתי וגם השיכונים האחרים שופצו. התחנה הסופית של הקו הראשון של הרכבת הקלה נמצאת בבניה בקרית היובל.