דלג לתוכן העמוד

שכונת גוננים – קטמונים

שכונת גוננים מורכבת בחלקה מבתים אשר נבנו בשנות ה-20 של מאה ה-20 על ידי אוכלוסיה ערבית עשירה שגרה בקטמון.

 

 מקור השם קטמון הינו ערבי וניתן לשכונה בתקופת המנדט הבריטי. לאחר מלחמת השחרור נטשו הערבים את בתיהם ויהודים תפסו את מקומם.בראשית שנות ה-50 של המאה ה-20, אוכלסה השכונה על ידי מפוני מעברות, העולים החדשים.

בשכונה נבנו שיכונים במתכונת של בתים דו משפחתיים או ארבע משפחתיים קטנים (בדרך כלל עד 32 ממ''ר, עם שטחי קרקע, במגמה לסייע לעולים לקיים מידה מסוימת של חקלאות עזר ליד הבית). רוב הבתים היו שייכים לחברות האיכלוס הממשלתיות עמידר ופרזות אבל רוב הדירות נמכרו לדיירים החל משנות ה-70.

עד למלחמת ששת הימים הייתה שכונת גוננים שכונת ספר על הגבול הירדני. היא התגוננה אל מול ההתקפות הירדנים ומכאן שמה החדש - גוננים. מאז 1967 התפתח אזור דרום העיר מבחינה אורבנית וכלכלית. הוקמו מרכזי קניות ועסקים (מלחה, תלפיות וכדומה). עורקי תחבורה ראשיים נסללו בסמוך לשכונה (כביש הרצוג וכביש הרכבת) ופני השכונה השתנו. תושבים וצעירים החלו להרחיב את בתיהם ולשפר את איכות החיים. הרחבת הבתים המקוריים נעשתה תוך התפשטות לשטחי הקרקע הצמודים לבתים.

כיום קיים קושי להבחין באופיים המקורי של רחובות רבים ובאותם שיכוני וותיקים של ראשית שנות ה-50. התהליך האינטנסיבי של התפתחות שעבר על השכונה שינה את פניה.

שכונת גוננים מחולקת לתתי-שכונות: גונן א', ב', ג', ד, ה' (סן סימון) ו- ו'. זוהי חלוקה היסטורית של השכונה על פי סדר בנייתם של רחובות השכונה בעבר.

שכונת קטמון ח' נבנתה בסוף שנות ה-50 באותה צורה (רחוב השומר ורחוב הנוטרים). שכונת קטמון ט' נבנתה במחצית הראשונה של שנות ה-60 בצורת שיכונים ובשונה משאר שכונות הגוננים מספר רב של דירות נשארו עד היום בבעלות החברות המשכנות ומשמשות מגורים לאוכלוסיה חלשה מבחינה כלכלית כולל גל העליה מחבר העמים ומאתיופיה בשנות ה-90.

למרות ההשקעה הרבה של שיקום שכונות בשיפור המבנים בקטמון ח'-ט' ב-20 השנים האחרונות לא חל שינוי באפיוני האוכלוסייה אם כי דירות קטנות חוברו ו/או הורחבו ליצור שטחי מגורים גדולים יותר ולצמצום מספר המשפחות הגרים בכל בנין.

שכונת קטמון ז' נבנתה בפועל רק לקראת סוף שנות ה-70 של המאה ה-20 וניתן לה שם אחר ''פת''. גם כאן רוב הבתים נבנו בצורת שיכונים ונועדו לתושבי שאר הקטמונים. מאמצי שיקום שכונות בשיפור מראה הבתים הצליח כאן באופן חלקי וגם הורחבו הדירות באופן מוצלח.

קטמון הישנה:

שכונת ''קטמון'' נוסדה בדרום ירושלים בתקופת המנדט הבריטי על ידי ערבים אמידים. בשכונה מצוי מנזר סנט סימון, סביבו התנהלו קרבות קשים במלחמת השחרור כי המנזר השתלט על כל אזור דרום העיר. עם כבוש השכונה, נטשו הדיירים הערבים את בתיהם ובמקומם נכנסו עולים חדשים ומפוני העיר העתיקה.

בשנת תשי''ב (1952) החלו להיבנות בסמוך ל''קטמון'' שכונות נוספות בשם זה. השם העברי שניתן לשכונות שנבנו היה ''קטמונים'' ואחר כך ''גוננים''. הבניה היתה מהירה ובצורת שיכונים כדי לאפשר קליטת גלי העליה.

שמות הרחובות של ''קטמון'' ניתנו על שם היחידות שהיו והקרבות שנערכו בירושלים במלחמת השחרור. בשכונת ''קטמון'' ו''גוננים'' נמצאים חוות הנוער הציוני, בית ספר דנמרק, המינהל הקהילתי (מתנ''ס) גוננים, בית החולים משגב לדך, בתי ספר עירוניים דוגמת הרטמן ואופק, ישיבת אלול (לימוד גברים ונשים ביחד) ומוזיאון האיסלאם.

בסוף 2011 התקיימו בחירות להנהלה חדשה למינהל קהילתי דרום המייצג את תושבי כל הקטמונים ורסקו. בהנהלה 9 תושבים נבחרים ועוד 6 נציגי הרשות המקומית.