דלג לתוכן העמוד

שכונת המושבה הגרמנית

שכונת המושבה הגרמנית הוקמה בשנות ה- 70 של המאה ה – 19, על ידי חברי תנועה דתית, חברת המקדש – בני ההיכל, ממחוז וירטנברג בדרום-גרמניה, אשר כונו בשם הגרמני ''טמפלרים''.

 

 רובם היו עובדי מוסדות ומיעוטם עובדי אדמה. הגרמנים קראו למושבתם: רפאים, על שם העמק בו התיישבו ואשר נזכר בספר יהושע (טו', 8) ובספר שמואל (ב', ה', 18 , 22).

השכונה נבנתה כמושבה חקלאית בין השנים 1872 עד 1891, נבנו בה דירות פאר בסגנון האופייני לכפרי גרמניה, לפי צורת ''כפר הרחוב'': רחוב מרכזי ומשני צידיו בתים דו קומתיים עם גגות רעפים אדומים ומרתפים לאחסון היבול. מבני המשק היו בחדר מדרגות מאחור. בין הבתים ניטעו עצי פרי וגינות ירק. לאורך רחובותיה נשתלו עצי נוי לצל אשר יצרו אוירה כפרית טבולה בירוק.

בשנת 1872 רכש אחד המתיישבים – מטואס פראנק, מספר חלקות אדמה בעמק רפאים, במחיר של גרוש וחצי למטר רבוע. ב- 25 באפריל 1873,הניח את אבן הפינה לטחנת קיטור ולבית מגורים על אחת החלקות שרכש. על משקוף ביתו (ברחוב עמק רפאים 6) , נחקקה הכתובת ''אבן-העזר'' (שמואל א',ז', 12). במילים אלה הביע את אמונתו בעזרת ה'.על בית משפחת אברלה (רחוב עמק רפאים 10) – מצוין התאריך 1874 . על משקוף הבית כתוב: ''אוהב ה' שערי ציון מכל משכנות יעקב''. (תהלים פז', 2)על בית אפינגר (רחוב מעמק רפאים 16) מצויין התאריך 1877 וחקוקה כתובה בכתב גותי-גרמני: ''קומי אורי כי בא אורך וכבוד ה' עליך זרח'' (ישעיהו, ס', 1).

רחוב עמק רפאים הינו הרחוב הראשי של המושבה הגרמנית. בתקופת המנדט הבריטי, נקרא הרחוב: דרך בית צפאפה ולאורכו נבנו הבתים הראשונים עד שנת 1875 היו במושבה כ-100 נפשות.

בשנת 1878 החלה תקופת הזוהר בחייה של המושבה. בשנה זו עברה הנהגת תנועת ''הטמפלרים'' מיפו לירושלים. ראש התנועה כריסטוף הופמן, קרא לזה ''הצעד לירושלים''. כצעד ראשון הועבר בית הספר היסודי ''הליצאום הישן'' לרחוב עמק רפאים 5. כיום הוא כלול המתחם המכון לסיבים. בשנת 1882 החלה בניית בית הספר הגבוה, בנין גדול ומרווח, ששכן ברחוב עמק רפאים 3. נבנה ''בית עם'', שנמסר על ידי הישראלים לארמנים המשתמשים בו ככנסיה (עמק רפאים 1). ממספר המתיישבים הגיע ל 257, רובם בעלי מקצוע: בנאים, נגרים, מסגרים, נפחים, אופים וגננים. נפתחה מאפייה גדולה על ידי משפחת פראנק. חלק מן המתיישבים הועסקו כמורים בבתי-הספר העממי וגבוה וחלקם כפקידים במוסדות המושבה ובבנק שהוקם במושבה ונקרא ''הקופה המרכזית''.המושבה היתה מבודדת עד להקמת תחנת הרכבת בקצה הצפוני של עמק רפאים. בספטמבר 1892 מנתה המושבה כ- 400 נפש שהתגוררו בארבעים בתים.

לאחר עליית הנאצים לשלטון בגרמניה, הפכה המושבה לקן צרעות נאצי במלחמת העולם השנייה הוגלו תושביה לאוסטרליה ובמקומם התיישבו משפחות של חיילים ואזרחיים בריטים. בימי המרי העברי היתה מושבה לאזור בטחון בריטי, מוקף בגדרות תיל ושמור בידי חיילים בריטים. המושבה הגרמנית במלחמת העצמאות נכבשה על ידי כוחות של חטיבת ''עציוני'' הירושלמית. 

ועדת השמות של העירייה קבעה למושבה שם חדש: שכונת הרמב''ם, שם שלא נקלט עד היום. במושבה שוכנים המוסדות הבאים: המכון לסיבים, מוזיאון הטבע, מרכז תרבות העמים לנוער ומנזר נזירות קתוליות גרמניות- מסדר סנט צ'ארלס בורומיאוס.