דלג לתוכן העמוד

השופטת מרים נאור ז''ל - פעילות ציבורית

השופטת מרים נאור נולדה בירושלים ב- 1947 בת לאֵם פעילה באצ"ל ולאב חבר ההגנה. למדה בגימנסיה העברית רחביה בירושלים ובצה"ל הייתה מורה חיילת. ב- 1971 סיימה בהצטיינות את לימודיה בפקולטה למשפטים של האוניברסיטה העברית. את התמחותה בעריכת דין עשתה אצל שופט בית המשפט העליון משה לנדוי ואחריו אצל עו"ד (ולימיםהשופט) מישאל חשין. ב- 1972 התחילה לעבוד במחלקת הבג"צים בפרקליטות המדינה והתקדמה לתפקיד סגנית בכירה לפרקליט המדינה. בשנת 1980 נבחרה לשופטת בבית משפט השלום בירושלים, ושמונה שנים אחר כך מונתה לשופטת בפועל בבית המשפט המחוזי בעיר. שנה אחר כך מונתה לשופטת בבית המשפט הזה. בתקופת כהונתה ניהלה כדן יחיד את משפט הבנקאים, שהואשמו בפרשת ויסות המניות. בשנת 2002 מונתה לסגנית נשיא בית המשפט המחוזי לעניינים מנהליים, ושנה אחר כך החלה לכהן בבית המשפט העליון. ב- 2012 בחרה בה הוועדה לבחירת שופטים לתפקיד המשנה לנשיא בית המשפט העליון. בראשית שנת 2015 מונתה לנשיאת בית המשפט העליון. את התפקיד מילאה עד צאתה לגמלאות שנתיים אחר כך.

לאחר פרישתה הוענקו לה תואר דוקטור לשם כבוד מטעם האוניברסיטה העברית ותארי עמית כבוד מטעם המרכז האקדמי רופין, המסלול האקדמי של המכללה למִנהל והמכללה האקדמית אחווה. כמו כן קיבלה את תואר אביר איכות השלטון מטעם התנועה לאיכות השלטון ותואר יקירת הפקולטה למשפטים באוניברסיטה העברית. ביוני 2021 מונתה לעמוד בראש ועדת החקירה הממלכתית לבדיקת האסון בהילולת רבי שמעון בר-יוחאי בהר מירון בל"ג בעומר תשפ"א.

בינואר 2022 נפטרה בביתה, במפתיע, מדום לב. עיטור הכבוד יקיר ירושלים מוענק לה אחרי מותה בהתאם לתקנון, משום ששמהּ הוגש לוועדה והיא נבחרה לקבל את העיטור בעודה בחיים.

נימוקי הוועדה

על פעילותה רבת השנים בתחום המשפט ועל קידום דיאלוג חוקתי עם הכנסת תוך שמירה על איזונים ראויים בין הרשויות מוענק לה עיטור הכבוד יקיר ירושלים