דלג לתוכן העמוד

מר אברהם לוי - סמל למצוינות בספורט

מר אברהם לוי - סמל למצוינות בספורט

אברהם לוי נולד ב-1942 בשכונת נחלאות בירושלים, למשפחה בת 13 ילדים. בגיל צעיר מאוד היה לאוהד קבוצת בית"ר ירושלים והיה בן בית במגרש המיתולוגי של הקבוצה במועדון ימק"א. בן 12 כבש את המגרש, כאחד האוהדים שפרצו אל כר הדשא להביע את השמחה על עליית הקבוצה לליגה הלאומית. ב 1960- התגייס לצה"ל והיה לוחם חטיבת גולני. בעת שירותו נפצע ונדרש לאשפוז ממושך ושוחרר מצה"ל. בן 19 התקבל לעבודה בפקולטה למדעי הרוח באוניברסיטה העברית והיה בתפקידו האחרון, למשך 24 שנים - מזכיר הפקולטה.

בסוף שנות השישים מונה לתפקיד מנהל קבוצת הנוער של בית"ר ירושלים וב-1977 הוביל את הקבוצה לזכייתה הראשונה באליפות המדינה. ממזכיר התנועה התמנה, כבר באמצע שנות השבעים, למנהל הקבוצה והיה חלק מהנוף של הכדורגל הישראלי ואחד מפניה הבולטים של בית"ר ירושלים, שאותה ניהל במשך יותר מ- 40 שנה. דמויות ירושלמיות מוכרות ומוערכות, אשר תרמו רבות למדינה, לירושלים ולקבוצה, שימשו כיושבי ראש הקבוצה, בעוד הוא נשאר בתפקידו לאורך השנים כעוגן ואי של יציבות בבית"ר ירושלים. מספרים עליו שהיה מנהל בלתי אמצעי, עממי ואבהי ביותר. מוקף בשחקני הווה ובשחקני עבר אשר הפכו לבני משפחה לצד רעייתו שושי, בניו, שהפכו אף הם לשחקנים בבית"ר ירושלים שמוליק וסוני ובנותיו לילך ומיתר. לא פעם היה אומר על יחסיו עם אשתו ובית"ר "היא האישה, אבל אני מבלה יותר עם הפילגש". בעבודה זו היה צוות ניהול של איש אחד. הוא לא נזקק לשירותי משרד, לא נעזר במזכירים ולא במנהלי ספרים, אחד ויחיד, אשר הכול (כולל הכול) נצור במוחו (ובליבו). כשנזקקה הקבוצה לדובר, היה משמיע את קולה, וכשנדרש לשלם משכורות ולטפל בחוזים, טיפל בהם, שהרי היו חקוקים בזיכרונו. הגה את המושג 'חוזה דירה', המבטיח דירה לשחקנים הירושלמים הצעירים בראשית דרכם במקום משכורת כדי שיוכלו להשקיע בחוכמה את כספם וכדי שיישארו בעיר ויתרמו לה כתושבי קבע בירושלים. רעיון ה'חוזה דירה' כחוזה ראשון של שחקנים צעירים נפוץ מאז בכל הקבוצות בארץ. בתפקיד הזה חיתן שחקנים, פישר וגישר בסכסוכים משפחתיים, עזר בתשלומי הלוואות ושכר דירה וגייס תורמים לקבוצה תמורת כרטיסים.

הוא היה חלק מבית"ר ב-1976, כאשר הקבוצה זכתה לראשונה בתולדותיה בגביע המדינה וליווה אותה באליפות המדינה ב-1987, כשזכתה בתואר האליפות הירושלמי הראשון. בהמשך ליווה את הקבוצה בשלוש אליפויות ובארבעה גביעים ומעולם לא פספס משחק. דמותו מזוהה עד היום עם מועדון בית"ר ירושלים וקולו העמוק התנגן מעל גלי האתר כל אותן שנים והדהד כפס הקול של תהילתה.

נימוקי הועדה

על ניהול קבוצת הכדורגל של בית"ר ירושלים במשך כ-40 שנה והפיכתו למועדון מוביל בארץ ואחד מסמליה של העיר ועל טיפוח והשקעה בדור העתיד באגודה ודאגה לרווחתם הכלכלית מוענק לו עיטור הכבוד יקיר ירושלים.