12 יקירי ירושלים לשנת התשע"ח - עיריית ירושלים

12 יקירי ירושלים לשנת התשע"ח

​בשנת חגיגות ה-70 למדינת ישראל, 12 יקירי ירושלים חדשים יקבלו את העיטור מראש העיר ניר ברקת, בסמוך ליום ירושלים.

ללא תאריך

24/01/2018

31/12/1969 22:00

נגישות :

לפרטים נוספים :

תמונה1

​היקירים החדשים:

השף שלום קדוש, הגברת אסתר קליין, הגברת ציפורה (ציפי) רון, הרב משה שלזינגר, הגברת פנינה עין מור, ד"ר יוסף הטב, פרופ' אברהם (אבי) ריבקינד, הרב ד"ר דניאל טרופר, הרב חיים פרקל, ד"ר גבריאל ברקאי, הרב ישראל מימרן והגברת רות אלון. בנוסף, עיטור יקיר בוני ירושלים יוענק למר מרדכי אביב ועיטור יקיר תעשייני ירושלים יוענק למר שייקה אלטוביה.

ראש העיר ירושלים, ניר ברקת, יביא לאישור סופי של מועצת העיר ירושלים ב-25.1.18 (חמישי) את רשימת 12 האישים שנבחרו לקבל את עיטור יקיר ירושלים לשנת התשע"ח.

העיטור המכובד יוענק בסמוך ליום ירושלים ע"י ראש העיר לאישים אשר הקרינו מאישיותם על העיר ותרמו תרומה ייחודית לירושלים.


אות יקיר ירושלים מוענק ע"י ראש העיר ירושלים מאז שנת 1967. עם כניסתו לתפקיד, העביר ראש העיר ניר ברקת את הליך הבחירה לוועדת שיפוט בלתי תלויה. השנה מונתה ליו"ר הוועדה השופטת דותן , נשיאת בית משפט השלום בירושלים לשעבר. מלבדה חברים בועדה ד"ר מאיר בוזגלו, הרבנית חנה הנקין, הרב יוסף שווינגר, גב' אסתר ארנסטר, גב' אלישבע מזי"א, מר ליאור שילת ומר מרדכי פלדשטיין.


השנה הוגשו 114 מועמדים לקבלת העיטור - מספר שיא של מועמדים. הוועדה המקצועית בראשות ראש מינהל קהילה, גיל ריבוש, דנה בכל המועמדים שהוצעו והעבירה המלצתה לוועדת השיפוט בראשות השופטת בדימוס שולמית דותן. הועדה הציבורית בחרה ב-12 המועמדים הסופיים להם יוענק עיטור יקיר ירושלים בתחומי התרבות, דת ומורשת ישראל, חינוך, קירוב לבבות וסובלנות, פעילות ציבורית ומחקר ואקדמיה.
בנוסף, הוחלט ע"י מועצת העיר להעניק עיטור נוסף ל"יקיר בוני ירושלים" ול"יקיר תעשייני ירושלים".


ראש העיר ניר ברקת הודה לשופטת דותן ולחברי הועדה וציין כי "העיר ירושלים ותושביה מכבדים ומוקירים את מי שתרמו ועודם תורמים לעיר במשך שנים רבות כחלק מעשייתם. לכבוד הוא לנו שיש בירושלים אישים שכאלה, ואנו גאים להעניק להם אות כבוד על פועלם הייחודי לעיר".

12 יקירי ירושלים:

  1. השף שלום קדוש -  נולד בשנת 1947 במרוקו, עלה ארצה וגדל בעפולה. עם תום לימודי טבחות בחיפה, החל לעבוד כטבח באוניות נוסעים. בשנת 1974 הגיע לירושלים והחל לעבוד במלון הילטון. באותה שנה, עם פתיחתו של מלון "גן-אור" (לימים "לאונרדו פלאזה"), החל לעבוד בו כסגן שף. בשנת 1975 נתמנה שלום לשף המלון, משרה בה הוא מכהן כ-42 שנה. כחלק מפועלו במלון אירח והכין ארוחות לשועי עולם; ביניהם מלכת הולנד, נשיא צרפת ושורה ארוכה של נשיאים אמריקאים מאז רייגן ועד אובמה. בשנת 1984 פתח מסעדה במלון, שפעלה מעל 15 שנה. במשך השנים הסתובב השף קדוש ברחבי העולם, קנה לו שם עולמי, והביא לירושלים את השפים הגדולים בעולם. הוא הכשיר תחת ידיו את בכירי השפים בישראל. בעבר זכה בפרס עיטור המלונאות שהוענק לו ע"י רה"מ אריאל שרון.
  2. הגברת אסתר קליין - נולדה בשנת 1948 בירושלים בזמן מלחמת העצמאות בשכונת מאה שערים. שימשה כגננת ולאחר מכן כמפקחת על הגנים ומנהלת חינוכית ברשת גני הילדים בית יעקב. בהמשך מונתה לאחראית על מחלקת הפיקוח של הגיל הרך. לימדה בסמינרים החרדים בירושלים את תחום הגיל הרך. היא הקימה וניהלה את המרכז הפדגוגי "שתילי אריה" הנותן מענה ושירותים פדגוגיים לגננות, למורות ולמחנכות ברחבי העיר. היא יזמה את גני השילוב, בהם משולבים ילדים עם צרכים מיוחדים בגנים רגילים- יוזמה שהתפתחה לרשת גנים הנקראת "פתחיה". בשנת 2008 חלתה בניוון שרירים קשה. למרות מצבה הרפואי, המשיכה בפעילותה כמפקחת ואף לקחה על עצמה פרויקט לקידום וסיוע לאוכלוסיות חלשות. כיום מתקשרת באמצעות העיניים עם מחשב מיוחד, ועדיין מתקיימות בביתה כל שבוע הרצאות והשתלמויות לגננות. היא מרצה פעם בשבוע לאוכלוסיות שונות על עמידה במשימות החיים הקשות. בנוסף, כותבת טור לעיתון ב"קהילה" על התמודדותה עם מחלתה הקשה. 
  3. הגברת ציפורה (ציפי) רון - ילידת 1945. בוגרת תואר ראשון במשפטים, גיאוגרפיה והיסטוריה. החלה את פעילותה הציבורית בירושלים בשנות השבעים המוקדמות. ציפורה פעילה ותיקה למען שיפור איכות החיים והסביבה ולמען קידום שימור המורשת הבנויה של ירושלים, בדגש על שימור שכונות היסטוריות בעיר. רון מכהנת למעלה מעשרים שנה כנציגת הציבור בועדת השימור העירונית הסטטוטורית, מאז יזמה את הקמתה ב-1994. היא זוכת מגן השר לאיכות הסביבה (1999) ובעלת אות ההוקרה של המועצה הארצית לשימור אתרי מורשת ישראל (2011). בנוסף, הטביעה את חותמה בחינוך הדור הבא וקידום תכניות לימודים חדשניות עם עשייה רבת שנים לקהילה האתיופית. לצד אלוה פעלה רבות לקידום מעמד האישה והייתה לפעילה בולטת בארגוני הנשים בירושלים ובישראל. היא תרמה רבות לשמירת אוצרותיה ההיסטוריים והארכיאולוגיים ולטיפוח יופייה של העיר ירושלים, ואף הקימה את השדולה הסביבתית בכנסת ישראל. 
  4. הרב משה שלזינגר - נולד בשנת 1946 בהונגריה, ועלה ארצה בשנת 1950. עם נישואיו בשנת 1968 עבר לירושלים. בשנת 1983 הקים את רשת מוסדות חינוך "מענה שמחה". לאחר שנתקל באופן אישי בבעיות פוריות, החליט הרב שלזינגר להתמסר לנושא על מנת לסייע לזוגות חשוכי ילדים. בשנת 1987 הוא הקים את ארגון "פרי חיים", המספק סיוע לאלפי זוגות העומדים בפני טיפולי פוריות. בשנת 2008 קיבל אות שר הבריאות על פעילותו. בשנת 2015 קיבל את אות הנשיא למתנדב.   
  5. הגברת פנינה עין מור - נולדה בשנת 1950 ביפו, ובשנת 1970 הגיעה לירושלים לצורך לימודיה. היא חזרה לצה"ל במלחמת יום הכיפורים, והמשיכה לשרת בקבע במשך כ-20 שנה. במשך שני עשורים שימשה כמפקדת לשכת הגיוס בירושלים, שם פיתחה שיטות חדשות למיון ולהערכה של חיילים ממגוון מגזרים. בשנת 1996 הקימה חברת תיירות שהתמקדה בהעצמת נשים ובתחומי הקולינריה והיין בשכונת עין כרם. בין השנים  1996-2000 שימשה כיו"ר ועד עין כרם, הובילה את הגשת עין כרם כאתר מורשת עולמית, ופיתחה את התיירות ואת איכות החיים בשכונה. עוד שימשה כחברת ועד מנהל במועצה לשימור אתרים וכנציגת העיר ירושלים בועד הארצי של החברה להגנת הטבע.       
  6. ד"ר יוסף הטב - נולד  בשנת 1942 בתוניסיה, בגיל שלוש היגר עם משפחתו לצרפת, ומשם עלו ארצה ב- 1969. זאת לאחר שלמד רפואה בפריז. ד"ר הטב התמחה בפסיכיאטריית הילד והמתבגר בביה"ח איתנים והאוניברסיטה העברית. בין השנים 1976-2009 ניהל את מחלקת הילדים והנוער באיתנים. הוא שימש כיו"ר החברה לפסיכיאטרית הילד והמתבגר בישראל. בין השנים 2003-2006 היה יו"ר החוג לפסיכיאטריה בביה"ס לרפואה של האוני' העברית. הוא משמש גם כפרופ' אורח באוניברסיטאות ייל וקורנל שבארה"ב. מאז פרישתו לגמלאות בשנת 2009, הוא מונה ע"י משרד החינוך לרופא אחראי במחוז ירושלים על שירותי הרפואה לתלמידי החינוך המיוחד.  הוא אף חבר הנהלה בכ-23 חברות וארגונים ביניהם המועצה הלאומית לשלום הילד ומכון חרוב למחקר.
  7.  פרופ' אברהם (אבי) ריבקינד – פרופ' ריבקינד נולד בשנת 1949 בת"א, ולאחר שירותו הצבאי למד לימודי קדם-רפואה באיטליה. לאחר מכן, השלים את לימודי הרפואה באוניברסיטה העברית, והתמחה בביה"ח הדסה עין כרם כמנתח. בשנת 1986 החל לפתח את תחום הטראומה בישראל, והקים את יחידת הטראומה הראשונה במדינה בבית החולים הדסה עין כרם. פרופ' ריבקינד חבר באיגוד הטראומה האמריקני, וקנה לו שם של מומחה עולמי בתחום. עד היום הוא עומד בראש יחידת הטראומה, והציל בימי חייו אלפי נפגעים. מאז שנת 2005 מוביל ריבקינד, יחד עם מטה הבטיחות העירוני, פעילות לתלמידי תיכון בנושאי נהיגה זהירה. המודל שפיתח נלמד היום גם בערים אחרות בארץ. ריבקינד חבר בועדות ציבוריות רבות, ביניהן הוועדה הישראלית לטראומה וועדת היגוי למלחמה בתאונות דרכים. הוא מארגן מדי שנה את ועידת ישראל לרפואה, המתקיימת בירושלים מזה 11 שנים. לצד פעילותו הרפואית הוא משמש כמרצה בבית הספר לרפואה, ואף פיתח קורס מיוחד בהחייאה מתקדמת (ATLS), שהתקבל ע"י איגוד הכירורגים וחיל הרפואה.      
  8. הרב ד"ר דניאל טרופר -  נולד בארה"ב ב- 1942. בשנת 1967 השלים את לימודיו ב"ישיבה יוניברסיטי", והוסמך לרבנות וכדוקטור להיסטוריה יהודית. בחייו חש את בעיית הניתוק הגובר בין העולם הדתי לחילוני, והחליט לעלות ארצה להגשים את חזונו בארץ: קירוב בין העולם הדתי, החרדי והחילוני. בשנת 1970 הקים את ארגון "גשר" ליצירת מסגרת לשיח בין נוער חילוני ודתי, והוא עומד בראשה עד היום. בנוסף, כיהן כיועץ מיוחד לחינוך יהודי במשרד החינוך וקידם את פתיחת רשת בתי הספר תל"י. בשנת 2003 פרסם את הספר "חודה של מחט" המאגד תחתיו דרשות לימים נוראיים ומאמרים הגותיים לעשרת ימי תשובה. הוא זוכה פרס יעקב לחינוך יהודי במשרד החינוך (1975) ופרס אביחי הראשון (1992), והוא בעל אות כבוד מיו"ר הכנסת על תמיכה והידברות בארץ (2000).
  9.  הרב חיים פרקל - הרב פרקל נולד בשנת 1948 בגרמניה, ועלה ארצה ב-1949. בעת ששימש כראש לשכת שר הרווחה, ולאור חווייתו האישית כאב לילדים עם צרכים מיוחדים - הקים את ארגון "עלי שיח". בשנת 1991 פתח הרב דירה מוגנת לשמונה בנות בעלות צרכים מיוחדים, שהפכה בהמשך למערך דיור בו פועלים 55 בתים מוגנים. הארגון שהקים מפעיל מועדוניות, מרכזי תעסוקה, מכללה להכשרה תעסוקתית ומערך נופשונים לילדים המתגוררים בבית ההורים. הרב פרקל ייסד את  "פרויקט אופק", המכוון לזוגות נשואים בעלי צרכים מיוחדים ומאפשר חיי שיתוף לבוגרים עם מוגבלויות. הארגון מספק מענה לאלפי נזקקים מכל רחבי העולם, ובעיקר בישראל, ומפעיל מערך של מעל 2,000 מתנדבים. רוב פעילויות הארגון נעשות בירושלים. כך גם ליגת הכדורסל שהוקמה בשיתוף עיריית ירושלים לפני שנתיים, גני ילדים משלבים, מכללה וקבוצת תיאטרון.  הרב משמש כמנכ"ל העמותה בהתנדבות וזכה בפרסים רבים: פרס הנשיא, מגן שר הבריאות, ופרס יו"ר הכנסת. לפרנסתו עובד הרב במסגרות החינוך המיוחד.
     
  10. ד"ר גבריאל ברקאי -  נולד ב-1944 בגטו בודפשט בהונגריה, מיד לאחר כניסת הנאצים, ועלה ארצה בשנת 1950. לאחר השירות הצבאי החל בלימודי ארכיאולוגיה. את התואר השלישי השלים בהצטיינות באוניברסיטת תל אביב. מאז השתתף וניהל חפירות רבות, כאשר עיקר מעייניו היו נתונים לקדמוניות ירושלים ומחקרה. ד"ר ברקאי חשף בכתף הינם (סמוך למרכז בגין) את פסוקי המקרא הקדומים ביותר הידועים עד כה- ברכת הכהנים. מאז שנת 2004 ייסד בשותפות את פרויקט סינון העפר מהר הבית, שעוסק עד ליום זה בהצלה ובמחקר של עתיקות מתוך עפר שהושלך מהר הבית בשנת 1999 לנחל קדרון. תגליותיו וחידושי מחקריו היו פורצי דרך, כמו גם פועלו בהצלת עתיקות הר הבית. הוא פעל לשינוי התודעה הציבורית והשלטונית בנוגע להרס עתיקות הר הבית ולחשיבותן. ד"ר ברקאי נחשב כיום למומחה הגדול ביותר לארכיאולוגיה של ירושלים, ומרצה מבוקש בנושא זה בכל רחבי העולם. לצד זה, ד"ר ברקאי פעיל רבות בחיים הקהילתיים, מתגורר בשכונת תלפיות מזרח ולאחרונה הוכתר בתואר יקיר קהילת מורשת אברהם.
  11. הרב ישראל מימרן - הרב ישראל מימרן נולד  בשנת 1937 במרוקו, והתחנך במרוקו ובצרפת. הוא שימש כראש ישיבה בעיר טטואן שבמרוקו, עלה ארצה בשנת 1965 והגיע לירושלים בשנת 1967. עם הגיעו לעיר עבד במשרד הדואר, ולמד לתואר ראשון ושני באוניברסיטה העברית. הרב מימרן פעל רבות לשיפור איכות חייהם של עולי מרוקו בישראל. הוא היה פעיל בוועד העדה המערבית ובעמותות נוספות, והיה שותף להנחלת מורשת יהדות המגרב בחברה הישראלית. הוא עסק כל חייו בפעילות ציבורית למען תושבי השכונות בירושלים, תחילה בשכונת שמואל הנביא ולאחר מכן בפסגת זאב מזרח. זאת לצד פעילות ציבורית בועד השכונה ובארגונים הפועלים לשיפור איכות החיים בשכונות. עוד העביר שיעורים לצעירים ומבוגרים. 
  12. הגברת רות אלון -  רות אלון נולדה בירושלים בערב יום הכיפורים 1928. במלחמת השחרור הייתה פעילה ב"הגנה". לאחר המלחמה, החלה לשמש כמורה בבי"ס זמני בשכונת "שמעון הצדיק". עוד שימשה כמורה בבתי ספר יסודיים וכמורה למוזיקה ונגינה. היא ייסדה את אולפן "בית העם" בירושלים ושימשה בו כמנהלת, תפקיד אותו מילאה כ-13 שנים. היא לימדה עולים רבים את השפה העברית וסייעה בקליטתם. לאחר איחוד העיר פתחה את האולפן גם בפני ערבים, תושבי מזרח העיר. מלבד זאת, עוסקת בסיוע למשפחות נזקקות וממשיכה את אמה וסבתה בנשיאות ארגון החסד "עזר יולדות". 


הזוכה באות "יקיר בוני ירושלים":

מר מרדכי אביב -  נולד במצרים ועלה ארצה בגיל 15. לחם בפלמ"ח והשתתף בקרבות על ירושלים במלחמת השחרור. השתתף גם בקרבות מבצע קדש, ובמלחמות ששת הימים ויום הכיפורים. עם שחרורו משירות סדיר, שימש כמנהל עבודה בחברת "רסקו" לבנייה, ובהמשך הקים קואופרטיב לייצור בלוקים ומוזאיקה. עוד שימש כמדריך למקצועות הבנייה במרכז שיקום נוער שוליים בירושלים. בשנת 1969 ייסד את חברת "מרדכי אביב מפעלי בנייה",  ומשמש מאז כיו"ר החברה (קרוב ל-50 שנה). לחברה פרויקטים רבים בכל רחבי העיר, בעלי פטנטים רשומים בתחום הבנייה. זוכה תואר "רב קבלן" מהתאחדות הקבלנים ואות הוקרה למפעל חיים מארגון הקבלנים בירושלים.

הזוכה באות "יקיר תעשייני ירושלים":

מר שייקה אלטוביה -  נולד, גדל והתחנך בקריית חיים. בשירותו בגרעין הנח"ל בקיבוץ נירים פגש בנורית, רעייתו. לאחר נישואיהם עברו לירושלים. עם מעברו לעיר החל לעבוד כפועל יציקה ב"מפעלי רוממה", - מפעל לייצור פרופילי אלומיניום. לאחר לימודי תואר ראשון באוניברסיטה העברית, החל לנהל את מפעל תעשיות נחושת ירושלים. לימים אוחד המפעל עם "מפעלי רוממה", והפך למפעל "מיפרומאל תעשיות ירושלים". שייקה הוביל את המפעל, שהפך עם השנים למעסיק גדול (כ-450 עובדים בשיאו), ומיצב אותו כמפעל מקצועי הדואג לעובדיו, מוביל תפיסות חדשניות טכנולוגית, ובעל שירות לקוחות ברמה גבוהה. המפעל נסגר בשנת 2005. במקביל לעשייתו המקצועית, נשא שייקה בתפקידים ציבוריים. הוא כיהן כיו"ר התאחדות התעשיינים בירושלים, וכן כיו"ר לשכת התיאום של הארגונים הכלכליים. עם הקמת הרשות לפיתוח ירושלים, שימש כנציג המגזר העסקי בהנהלתו. עוד שימש כחבר דירקטוריון בגופים ציבוריים רבים בעיר ירושלים (מוזיאון ישראל, חברת יישום, מכללת עזריאלי ועוד). הוא היה מיוזמי הקמת "גלגל" – בית חם לנערים ונערות מחוסרי דיור. גם לאחר פרישתו הוא ממשיך לכהן בדירקטוריונים ובפעילותו הציבורית.  


חזור