שכונת רחביה – עיריית ירושלים
Skip Navigation Linksירושלים : העיר : שכונות

שכונת רחביה

שכונת רחביה נחשבה מאז ומתמיד כשכונת יוקרה בה גרו אקדמאים, מרצים באוניברסיטה, רופאים, עורכי דין ומורים, וכן התיישבו בה גם כמה ממנהיגי היישוב העברי.
לא
1

מידע כללי

בסוף שנות ה-20 ובתחילת שנות ה-30 של המאה העשרים נבנו ברחביה המוסדות הלאומיים של ''המדינה שבדרך'' – הסוכנות היהודית, הקרן הקיימת וקרן היסוד.

שכונת רחביה נחשבת לאחת מהשכונות הראשונות של תקופת המנדט הבריטי. רכישת הקרקע נעשתה בשנת 1921, כשהשטח כולו היה אדמת טרשים וסלעים. לפני יסוד השכונה, היה קיים באזור מנזר רטיסבון, שהוקם בשלבים החל משנת ה-80 של המאה התשע-עשרה וממערב לשכונה היתה שכונת ''שערי חסד'' שנוסדה ב-1908. קרקעות השכונה היו שייכות לפטריארכיה היוונית-אורתודוקסית. האזור נקרא ''זנזריה'', ובשם זה נושע בפי ראשוני המתיישבים. עקב מלחמת העולם הראשונה חדלו להגיע לפטריארכיה כספי תמיכה מארצות חוץ – בעיקר מרוסיה. הפטריאריכה הגיעה למצב כלכלי קשה ונאלצה למכור חלק מקרקעותיה. אדמות השכונה נרכשו על ידי חברת הכשרת היישוב. על הקרקעות הוקם לימים המרכז המסחרי ברחוב ממילא והרחובות בן יהודה, שמואל הנגיד וחלק מרחוב המלך ג'ורג'.

רחביה הוקמה בשלבים: רחביה א' – הוא האזור שבין רחוב קרן קיימת לישראל (קק"ל) בצפון לרחוב רמב''ן בדרום נבנה בשנים 1923 עד 1928. האדריכל הראשון שתכנן את שכונת רחביה הוא ריכארד קאופמן. הוא התמחה בעיקר בהקמת שכונות גנים,וכזו היתה שכונת רחביה. קאופמן תכנן בשנות ה-20 של המאה העשרים את שכונות הגנים: בית הכרם ותלפיות. הארכיטקט שתכנן את בתי רחביה הראשונים היה אליעזר ילין (בנו של איש ירושלים - המורה והסופר דוד ילין). אליעזר ילין ניהל את משרדו בשותפות עם הארכיטקט א. הקר.

ראשוני המתיישבים היו פועלים, אנשי גדוד העבודה, שהתגוררו בשכונה בצריפים שהושארו מימי מלחמת העולם הראשונה על ידי חיילים בריטיים. האבנים לבנין הבתים הראשונים נחצבו בידי אנשי הגדוד ממחצבה ששכנה בקרבת שכונת ''שערי חסד''.

לפני הקמת בתי האבן בשכונה, הוצבו בה שני צריפי מגורים. הצריף הראשון היה צריפו של הנשיא הראשון יצחק בן-צבי ורעייתו רחל ינאי. בני הזוג בן-צבי התגוררו שנים רבות בצריף זה. הצריף השני הוקם על ידיד דוקטור דוסטרובסקי ברחוב אלחריזי.

האסיפה הראשונה של בעלי המגרשים התקיימה בחודש אייר תרפ''ג (1923). באותה ישיבה הועלו כמה הצעות לשם השכונה: שבת אחים, אבן עזר, תל אביב, גן צעירה ומקהלות. לבסוף הוחלט של השם ''רחביה''.

רחובות רחביה, להוציא הרחובות אוסישקין, ארלוזורוב ועזה קרויים על שם אישים ממשוררי יהדות ספרד בימי הביניים, אותם הציע הרב שמחה אסף – שהיה בין בוני הבתים הראשונים ברחביה. שנות הבניה העיקריות של השכונה היו בין 1923 עד 1936. נסללו הרחובות הפנימיים של השכונה בסוף שנות ה-20, הותקנה מערכת חשמל בתחילת שנות ה-30 ונבנו בהמשך המוסדות הלאומיים. בשנת 1925 היו ברחביה 17 בתים, בשנת 1936 הגיע מספר תושבי השכונה ל-1,000, מה: 145 סוחרים, 247 פקידים, 12 מרצים באוניברסיטה, 56 רופאים ו-46 מהנדסים.

בשני העשורים האחרונים למאה ה-20 החל ''לזחול'' לשכונה משרדים ובתי עסק. אוכלוסית השכונה מזדקנת. יותר מרבע מהתושבים מעל גיל 60.

חזור לראש הדף >>
2

נתונים דמוגרפיים

שכונת רחביה התפלגות אוכלוסיה לפי קבוצות גיל (הנתונים מעודכנים לתאריך 30/11/2017)

שכונת רחביה התפלגות לפי קבוצות גיל
גילמספר תושביםאחוז
6-010239.89
12-75975.77
18-134093.95
21-192132.06
40-22334532.33
60-41191618.52
74-61154814.96
75+129612.53
סה"כ 10,347100%

 

שכונת רחביה: התפלגות אוכלוסיה לפי קבוצות ארץ מוצא

שכונת רחביה התפלגות לפי ארצות מוצא
ארץמספר תושביםאחוז
ארצות איסלם ואפריקה3793.66
חבר העמים ומזרח אירופה9909.57
מערב אירופה121011.69
צפון אמריקה175516.96
דרום אמריקה2502.42
ישראל572355.31
אחרים400.39
סה"כ 10,347100

 

ילדי רחביה בגני ילדים תשע"ח

שכונת רחביה התפלגות לפי גני ילדים
זרם חינוךמספר תלמידיםאחוז
ממלכתי6819
ממלכתי דתי8424
חרדי20557
ערבי00
סה"כ 357100%

 

ילדי רחביה בבתי ספר תשע"ח

שכונת רחביה התפלגות לפי בתי ספר
זרם חינוךמספר תלמידיםאחוז
ממלכתי17921
ממלכתי דתי22627
חרדי43952
ערבי10
סה"כ 845100%

 

נתוני דיור רחביה

שכונת רחביה התפלגות לפי נתוני דיור
גודל דירה40-060-4180-61100-81140-101140+סה"כ דירות בשכונה
מס' דירות5371093134310188933125,196
%  הדירות בשכונה10212620176 
אחוז עירוני10202622184 

גודל ממוצע דירה בשכונה: 81  ממ"ר (בעיר 81 ממ"ר)

חזור לראש הדף >>