שכונת מלחה – עיריית ירושלים
Skip Navigation Linksירושלים : העיר : שכונות

שכונת מלחה

מנחת (מאלחה אל-מלחה).
שכונת מנחת, זה שמו העברי של הכפר מאלחה ששכן במקום עד מלחמת העצמאות.
לא
1

מידע כללי

מנחת אמנם אינה מופיעה ברשימת הערים של נחלת שבט יהודה בספר יהושע (פרק ט''ו), אולם היא נזכרת בתרגום הערים לתורה לספר יהושע, יחד עם ביתר וצובה, שגם הן אינן נזכרות בספר יהושע.

בספר דברי הימים (א',ב', 52,54) מופעים בני שבט יהודה הגרים במנחת בשם ''חצי המנוחתי''. בני שבט יהודה הוו רק מחצית מתושבי מנחת, ואת המחצית השנייה החזיקו בני שבט בנימין: (דברי הימים א', ח', 6): ''ואלה בני אהוד אלה הם ראשי אבות ליושבי גבע ויגלום אל מנחת''.

בפרשת פלגש בגבעה (שופטים כ', 3) מתפרש הפסוק: כתרו את בנימין, הרדיפוהו מנוחה'', כלומר הגלום למנחת תחת פיקוחם של בני שבט יהודה.

מנחת נזכרת במאות ה-5 וה-6 בספרו של יעקב דה האז, הסוקר את תולדות התקופה: ''בין המהגרים שנמשכו אל ארץ-ישראל בעת הזאת (60-45) היו גרוזים אחדים, שנשתקעו באל-מליחה, כפר בקרבת ירושלים, שם טפחו גני שושנים ויצרו מסורת ששרדה עד המאה העשרים. בהדרגה נטמעו הגרוזים בקרב העברים, ולסוף היו למוסלמים''.

במאה ה-12, שרתו גרוזים במנזר ''המצלבה '' והתגוררו בכפר מאלחה.

 

במאה ה-16, השתלטה על הכפר אל-מליחה או מאלחה, חמולה ערבית בשם דארוויש, וסיפחה לעצמה קרקעות בדרום מערב ירושלים שכללו אד אדמות בקעת-אל-וזיר, קרית הממשלה וסביבתה ואדמות הקטמונים. בשנים שקדמו למדינה נקראו האדמות עליהם נבנו בתי רסקו והרחובות שמעוני וטשרניחובסקי בשם ''אדמות דארוויש''. אדמות אלו נקנו ע''י הרב וסוחר הקרקעות, ניסים אלישר ונקראו על שמו.

 

לפני כיבושו בתש''ח איכלס הכפר כ-2,500 תושבים. בכפר היו נטועים עצי פרי, כרמי ענבים וכרמי זית. חלק מתושבי מאלחה, התפרנסו מגידולי וורדים והכינו מהם מי וורדים שמכרו ליהודים ולאחרים. היו אלה הגרוזים שעסקו כבר במאה ה-6 והמסורת עברה מדור לדור עד לתש''ח. מאלחה היתה אחד מן הכפרים הגדולים בדרום-מערב ירושלים. הפר בנוי היה בסגנון ערבי, מאבן ירושלמית. במרכזו של הכפר, בראש הגבעה שגובהה 750 מ' מעל פני הים בולט מסגד עם צריח (מנרב).

הכפר מאלחה ושכונת מנחת נמצאים בין השכונות קרית היובל ממערב והגוננים (הקטמונים) ממזרח. במנחת ובאזורה נתגלו מערות קבורה מימי בית ראשון ושני, גת, בית בד, בורות מים, רצפות פסיפס, חרסים ואף גלוסקמאות מתקופות מאוחרות יותר.

במאורעות הדמים ובמלחמת בעצמאות, השתתפו ערביי הכפר בפעולות איבה נגד השכונות היהודיות ובעיקר נגד השכונה היהודיות ובעיקר נגד השכונות היהודיות ובעיקר נגד שכונת ''בית וגן'' הסמוכה לכפר. בתום ההפוגה הראשונה ב-10 ביולי 1948, הוחלט לכבוש את הכפרים הערביים במערב ובדרום ירושלים. על כוחות האצ''ל, בעזרת כוחות מסייעים, הוחלט לכבוש את הכפר מאלחה. אור ליום ה-14 ביולי החלה ההתקפה והכפר והשלוחה הדרומית לו נכבשו. למחרת פתח האויב בהתקפת נגד סוערת, מלווה בהרעשה ארטילרית כבדה. לוחמי האצ''ל, שלא היו מאומנים במלחמת שדה ולא ידעו להתחפר, נהדפו אחור ומהם נפלו 18 לוחמים. ילדי פלוגת ''יהונתן'', בפיקודו של מפקדם אליהו זוהר (אלי ליכטנשטיין), הדפו ההתקפה והערבים הונסו מן הכפר. לזכר הנופלים הוקמה ברחוב גולומב על ידי ''ברית חיילי אצ''ל'' מצבה, ועליה חקוקים שמות 18 הלוחמים. המצבה ממוקמת ברחוב גולומב.

 

ערבי הכפר מאלחה ברחו מכפרם ובמקומם התיישבו ב-1951 עולים יהודים, שעלו ברובם מכורדיסטן ומיעוטם מתוניס וממרוקו. בתי הכפר היו לתל – חרבות בקרבת הגבול עם הירדנים ובמנותק מכל ישוב קרוב. השכונה הקרובה ביותר היתה שכונת ''בית וגן'' ששביל הוביל ממנה אל מלחה. התנאים היו קשים, לא היה חשמל ומים ושתו מהבורות. באותם ימים ראשונים, נפלו שתי ילדות לבור מים וטבעו. מסתננים מעבר לגבול הסתובבו באזור כבתוך שלהם. הם רצחו שומר ונערה צעירה בשביל שבין בית וגן למלחה. עם השנים חוברה השכונה לרשתות המים והשמל, סביבה הוקמו שכונות חדשות שהתפתחו זו לצד זו. רחוב גולומב נסלל מעמק רחביה לקרית היובל והוציא את מלחה מבדידותה. נסללו דרכים בשכונה, נבנה גשר להולכי רגל וניתנו רשיונות להרחבת בתי המגורים.

 

לאחר מלחמת ששת הימים, ביקשו אנשי מינהל מקרקעי ישראל להוציא את התושבים הותיקים ממקומם בטענה שהם לא שלמו דמי שכירות. המינהל רצה לנצל את המצב, על מנת להפוך את המקום לקרית אמנים שנייה, דוגמת ''ימין משה''. תושביה הותיקים התנגדו בתוקף ותבעו צדקתם בבתי המשפט, בטענה שהמדינה הפקירה אותם במשך שנים ארוכות למסתננים ולפורעים והם ''החזיקו במקום בשיניהם'' ורק בזכותם הדרך בין מרכז העיר למערבה היתה בטוחה. בית המשפט קיבל את טענותיהם והתושבים נשארו במקום.

ב-1975 תוכנן האזור ונקבע שייבנו בו כ-1,200 בתים. שטח נוסף יועד למרכז ספורט ונופש. בין מלחה לרח' שטרן בקרית היובל הוקם אולם מואר לכדורסל. ממזרח לשכונה הוקם איצטדיון ''טדי'' לכדורגל. הוקם קניון מפואר וגן החיות התנכ''י הועבר לאזור, נסללו כבישים רחבים, הוקם ''בית הלוחם'' ונבנה גן טכנולוגי לתעשיות עתירות מדע. קיימת תכנית להקמת תחנה רכבת במקום זו הקיימת בקצה עמק רפאים, וכן מסוף מרכזי לאוטובוסים לשכונות דרום מערב ירושלים.

 

בשנת תשנ''א (1991), החלו להבנות שכונות חדשות ליד הכפר הישן ובסביבתו. על שלוחת הכפר דרומה, במקום שנקרא בעברית ''הראש'' נבנו בתים מדורגים בני שלוש וארבע קומות. גם על המדרונות המשופעים משני צידיה של מלחה הישנה, נבנו בתים מדורגים, צמודי קרקע. במדרונות המתונים הוקמו וילות בשיטת ''בנה ביתך''. על השלוחה שבין הגן הטכנולוגי לבין גן החיות נבנו גם בתים מדורגים. עם זאת, מלחה הישנה, עם המסגד במרכזה, נשארו האלמנטים הדומיננטיים נוף.

חזור לראש הדף >>
2

נתונים דמוגרפים

שכונת מלחה התפלגות אוכלוסיה לפי קבוצות גיל (הנתונים מעודכנים לתאריך 30/11/2017)

התפלגות לפי קבוצות גיל
גילמספר תושביםאחוז
6-03157.49
12-72536.02
18-133438.16
21-192125.04
40-22112826.83
60-4199923.76
74-6175718.00
75+1984.71
סה"כ 4,205100%

 

שכונת מלחה: התפלגות אוכלוסיה לפי קבוצות ארץ מוצא

התפלגות לפי ארץ מוצא
ארץמספר תושביםאחוז
ארצות איסלם ואפריקה3307.85
חבר העמים ומזרח אירופה2566.09
מערב אירופה1192.83
צפון אמריקה1072.54
דרום אמריקה481.14
ישראל333179.22
אחרים140.33
סה"כ 4,205100

 

ילדי מלחה בגני ילדים תשע"ח

התפלגות ילדים בגני ילדים
זרם חינוךמספר תלמידיםאחוז
ממלכתי8172
ממלכתי דתי2119
חרדי109
ערבי11
סה"כ 113100%

 

ילדי מלחה בבתי ספר תשע"ח

התפלגותילדים בבתי ספר
זרם חינוךמספר תלמידיםאחוז
ממלכתי40779
ממלכתי דתי7314
חרדי377
ערבי10
סה"כ 518100%

 

נתוני דיור מלחה

נתוני דיור
גודל דירה40-060-4180-61100-81140-101140+סה"כ דירות בשכונה
מס' דירות8644691684814921,340
%  הדירות בשכונה635133637 
אחוז עירוני10202622184 

גודל ממוצע דירה בשכונה: 128  ממ"ר (בעיר 81 ממ"ר)

חזור לראש הדף >>