הר ציון
| הר ציון |
| הר ציון, השוכן בדרום-מערב העיר העתיקה מחוץ לחומות, הוא אתר חשוב ליהדות, לנצרות ולאסלאם, ובו שוכנים מקומות קדושים, בתי קברות ומוזיאונים. |
|
| קטע ההר המכונה בשם 'הר ציון' היא למעשה שלוחה דרומית של הר גדול בהרבה, עליו שוכנים הרובע היהודי והארמני. אין כל הבדל טופוגרפי בין העיר העתיקה ובין הר ציון, ורק מיקומה השרירותי של החומה העות'מאנית מפריד ביניהם. מהתנ''ך עולה שהשם 'הר ציון' שימש בימי המקרא את הר הבית דווקא: ''מֵעִם ה' צְבָאוֹת הַשֹכֵן בּהַר צִיּוֹן'' (ישעיהו ח', יח), ''הַר צִיּוֹן זֶה שָכַנְתָ בּוֹ'' (תהלים ע''ד, ב) ועוד. הכינוי נדד מערבה במאה השישית לספירה, בעקבות זיהוי שגוי של המצודה עם מגדל דוד. מכאן קָצרה הדרך לכנותה 'מצודת ציון', ולפיכך – הר ציון. הר ציון הפך לחלק מירושלים בשלהי ימי בית המקדש הראשון, עם התפשטות העיר מערבה. בחלוף השנים נחרבו החומות, ונבנו אחרות תחתיהן, כאשר חלק מהן כללו את הר ציון בתוך העיר, ואחרות הותירו אותו בחוץ. החומה האחרונה, הקיימת היום, נבנתה על ידי העות'מאנים לפני כ-500 שנה, ובהסתמך על תוואי חומה קדום לה, הותירה את הר ציון מחוץ לעיר. בעקבות כך הפך ההר לאתר קבורה לבני כל הדתות בירושלים. החל מן התקופה הביזנטית עלתה קרנו של הר ציון בקרב הנוצרים. כנסיות ומנזרים נבנו עליו, וביניהם כנסיית ''ציון הקדושה'' (האגיה ציון) ששרידיה מצויים במרתפי כנסיית דורמיציון. באותה עת החלו להיקשר בהר ציון מסורות נוצריות, כמו מקום ביתו של כייפא הכהן, אשר על פי הברית החדשה כינס את הסנהדרין בביתו, שם התקבלה ההחלטה להסגיר את ישו לרומאים. מסורת נוספת זיהתה בהר ציון את המקום בו פטרוס התכחש לישו לפני כליאתו (הבשורה על פי לוקס, פרק כ''ב, 54-62). לפני כאלף שנים, בתקופה המוסלמית הקדומה, החלה להתפתח המסורת הרואה בהר ציון את קבר דוד המלך. בתקופה הצלבנית זוהה הר ציון כמקום שבו נערכה הסעודה האחרונה של ישו ותלמידיו. בעקבות מסורת זו הקימו הנוצרים במאה ה-13 קלויסטר גדול בהר ציון, שכלל כנסייה, מנזר ובית הארחה. קבר דוד צוין בקריפטה (קומת המרתף) של הכנסייה שהוקדשה לסעודה האחרונה של ישו. מבנה הקבר היום הוא למעשה מתחם הקלויסטר הצלבני. מסורת מאוחרת מאד מן המאה ה-19 רואה בהר ציון את המקום בו מרים אם ישו נמה את שנתה האחרונה, כלומר - מתה. מסורת זו הביאה להקמת כנסיית דורמיציון (דורמיטיו – לישון) הגרמנית-קתולית בראשית המאה ה-20 סמוך לקבר דוד. הר ציון שיחק תפקיד חשוב במלחמת העצמאות ב-1948, כאשר נכבש בין לילה על ידי כוחות פלמ''ח שניסו לפלס דרך לרובע היהודי הנצור. הרובע נפל לבסוף, אך הר ציון נותר בידינו, בעוד שהעיר העתיקה נקרעה מירושלים למשך 19 שנים . בשנים האלה פקדו יהודים וישראלים את קבר דוד, שמגגו יכלו לצפות אל העיר העתיקה והר הבית. נכתב על ידי צוות מרכז רחל ינאית בן-צבי ללימודי ירושלים, 2007. |
| חטיבת עציוני |
|
קו 38 לשער ציון |
 ללא תשלום |
|
| |||
| צמוד לשער ציון, דרום-מערבית לעיר העתיקה |
|
|||||||